החלטה בתיק בר"ע 2408-04-13

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.         לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בבאר שבע (בתיק פ"ה 48573-02-13; השופט יוחנן כהן ונציגי הציבור מר משה גולדפרב ומר כפיר יאיר; החלטה מיום 14.3.13), בה בין היתר נדחתה בקשתו של המבקש למתן סעד זמני אשר יורה על המשיבה 2 להימנע מהפסקת תשלום הטבות שכר אשר משולמות למבקש בגין אישור שקילות התואר שלו מאוניברסיטת לטביה כתואר אקדמי מקביל המוכר במוסדות אחרים להשכלה גבוהה בישראל (להלן גם אישור השקילות) ולהימנע מדרישת השבת תשלום ההטבות הנ"ל שניתנו לו.

2.         המבקש הגיש ביום 25.2.13 לבית הדין האזורי תביעה כנגד החלטת משרד החינוך מיום 17.7.12 לשלול את אישור השקילות (להלן גם ההחלטה), אשר לפי האמור בכתב התביעה, ניתן לו  מיום 12.2.01, ועתר לביטולה של ההחלטה. בד בבד עם הגשת התביעה הגיש המבקש בקשה למתן צו מניעה זמני, בה נטען כי הנימוקים העומדים מאחורי החלטה (חשד שעבודת הגמר שהגיש במסגרת התואר לא הוכנה על ידו) אינם סבירים ונסתרו על ידו, ההליך שננקט בעניינו היה פגום, וההחלטה מהווה פגיעה כלכלית קשה בו עד כדי ריסוק כלכלי של משפחתו. עוד טען המבקש כי ההחלטה נגועה בחוסר סבירות קיצוני ומאזן הנוחות נוטה לטובתו.

            לאחר שהתקיים דיון במעמד הצדדים בלי שנטענו טענות לגופו של עניין, והתקבלה תגובת המדינה לבקשה, ניתנה החלטת בית הדין האזורי בה נדחתה בקשתו של המבקש, מהנימוק כי כאשר מדובר בבקשה בעניין חיוב כספי, בית הדין אינו נותן צו זמני שכן ניתן יהיה לפצות את הצד הנפגע בתשלום כסף במסגרת פסק דין בתיק העיקרי.

3.         מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי, בה טוען ב"כ המבקש כי החלטת בית הדין האזורי התקבלה בלי שהתקיים דיון במעמד הצדדים, והוא מצביע על החלטות של בתי דין אזוריים בתיקים אחרים בהן ניתנו סעדים זמניים בנסיבות דומות. עוד נטען כי בית הדין האזורי לא שקל בהחלטתו את קיומה לכאורה של עילת תביעה, מאזן הנוחות, ושיקולים שביושר ובצדק. לטענתו, הוא קיבל הודעה ביום 19.1.13 לפיה החל מיום 1.3.13 התגמול בגין לימודיו באוניברסיטת לטביה ייגרע ממשכורתו. ב"כ המבקש שב וטוען כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתו של המבקש, והוא לא זכה לקבל את יומו בבית הדין האזורי.

4.         לאחר שעיינתי בבקשה ובחנתי את טענות המבקש, מוצע בזאת למדינה להסכים כי יינתן סעד זמני לפיו היא תימנע מהפסקת תשלום ההטבות שניתנות למבקש בגין אישור השקילות, ותינתן הנחיה לבית הדין האזורי לקיים את ההליך במהירות.

זאת, בשים לב לנסיבות הבאות: ראשית, לא התקיים דיון בבקשה במעמד הצדדים לגופו של עניין בבית הדין האזורי טרם ניתנה ההחלטה; שנית, בשים לב לגובה הטבת השכר שמשולמת למבקש בגין אישור השקילות, אשר על פי טענתו מגיעה לכ-30% משכרו החודשי ובסך של 5,500 ש"ח, וגריעתה תהווה פגיעה כלכלית משמעותית במבקש; ושלישית, בהחלטת בית הדין האזורי אין התייחסות לעניין מאזן הנוחות ולא התקיים דיון בעניין.

בהצעה זו מובאת בחשבון הודעת המדינה בסעיף 74 לתגובתה שהוגשה לבית הדין האזורי, לפיה מאחר שטרם נתקבלה החלטה באשר לאפשרות להגיש כנגד המבקש תביעה להשבת הכספים שהתקבלו שלא כדין, בשלב זה לא ינוכו משכרו סכומים שעניינם הטבת שכר שקיבל עובר לביטול אישור השקילות.

5.        תגובת המדינה תוגש בתוך 10 ימים מהיום . ככל שהמדינה לא תסכים להסדר המוצע, תודיע עד לאותו מועד האם היא מסכימה כי בית הדין ידון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור, בהתאם לתקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991.

ניתנה היום,  י"ד אייר תשע"ג (24 אפריל 2013) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: